<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימן ל"ה</h1>
<h2>דף מד:</h2>
הלכה למשה מסיני שמביאין במקדש ערבה חוץ מערבה שבלולב ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב ושיעור זה אפי' עלה אחד בבד אחד כר' ששת והר' האיי ז"ל כתב מכוער הדבר להיות עלה א' בבד א' אלא ג' עלין כר' נחמן שפיר למעבד ובמקום שאי אפשר הלכה כרב ששת באיסורי.
<h2>דף מה.</h2>
כיצד היתה מצותה בכל יום מביאין מורביאות של ערבה רכות וארוכות אחד עשרה אמה כדי שיהיו גוחות על המזבח אמה וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח ובעת שהיו מביאין אותם תוקעין ומריעין ותוקעין. חל יום השבת להיות בתוך ימי החג אין זוקפין ערבה אא"כ חל שביעי שלו להיות בשבת שזוקפין אותה כדי לפרסמה שהיא מצוה. כיצד היו עושין שלוחי ב"ד היו מביאין אותה מע"ש למקדש ומניחין אותה בגיגיות של זהב כדי שלא יכמשו העלין ולמחר היו זוקפין אותה ע"ג המזבח ובאין העם ונוטלין ממנה כדרך שהיו עושין בכל יום. וזהו הטעם למנהג שנהגו אף עכשיו שמתעסקין בצרכי צבור מביאין אותה לבית הכנסת.
